הכתב והקבלה · בראשית · פרק 11 · פסוק 7

הבה נרדה. אם נאמר כדעת המפרשים שהוא מלת הערת הזמנה (אינטעריעקציאָן) הוא זר מאד כאן, הכי הוא ית' יצטרך להתעוררות הזריזות וההזמנה חלילה? גם מלת נרדה הוא מיותר שכבר הוזכר בתחלת הענין וירד ה', ועוד אם מלות הבה נרדה יהי' הכנה והזמנה לעשיית הדבר שנאמר אחריו, היה ראוים בטעם מחבר לא בטעם מפסיק. והנה לדעת המפרשים שלא חטאו כלל בבנין העיר והמגדל, כי זה מפאת עצמו אינו חטא, אבל זה היה סבה להמשך ממנו חטאים גדולים שלא נתפרשו לנו, ולא היה רשעתם כדי לענשם אבל מפני הקלקול הנמשך מזה בסוף, כענין בן סורר ומורה שירדה תורה לסוף דעתו. וע"ז אמר אשר יזמו לעשות נענשו על המחשבה הרע שהסכימו לעשות בכלות בנין העיר והמגדל, כי הבנין הלזה היה להם הכנה והזמנה לעשיית רעות רבות לעתיד אחר גמר הבנין. לפי"ז אפשר שנקרא הבנין הלזה בשם "הבה" (דיא פאָרבערייטונג) לפי שלא היה הבנין רע מצד עצמו, רק מצד היותו הכנה והזמנה לעשיית הרע בתוכו בעתיד, ועל ההכנה וההזמנה הלזה אמר: נרדה, כלומר נשפיל ונכניע (וואָללען וויר אונטערדריקקען) שלא יעלה בידם, ולא יבואו אל מחוז מטרת חפצם לגמור הכנתם זאת; ואף שמלת נרדה הוא מן הקל, הנה בשרש ירד גם הקל ישמש ליוצא כמו ותרדנה עינינו דמעה, שהוא במקום ותורידנה והרבה כי"ב כמ"ש בארמי אובד אבי. וקצת סמוכים לזה ממ"ש במדרש רבה, המגדל הזה שבנו, שלישו נשרף ושלישו שקע, ועוד אמרו שם, נפרעו מדה כנגד מדה, הם אמרו הבה נבנה, והוא כנגדם מדד הבה נרדה. וכמו מלת ונבלה שהוא לראב"ע מבנין הפעיל והיה ראוי להיות בתשלומו ונבלילה רק שהוקלה המלה, ככה אומר במלת נרדה שמהראוי נורידה ולהקל אמר נרדה בקל: