אוי לך מואב. יתכן שמלת אוי במקרא זה אינו מלשון צער וכאב, רק מלשון אוה ונאוה, דהיינו הסכמת המקרה הרע עם המעשה שנעשה, שהרע נאוה וראוי למעשה (געביהרליך, געצימט), כמו אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו (ישעיהו ג׳:י״א), והיינו שהרע נאוה לרשע והוא גמולו ופרי דרכו, וכן אוי להם כי נדדו ממנו (הושע ז׳:י״ג), ואמר למי אוי למי אבוי (משלי כ״ג:כ״ט), מלת אבוי חברו של אוי, שמלת אוי מן אוה ומלת אבוי מן אבה לשון רצון, ופירש המקרה הרע שקרה לו כאלו נעשה ברצונו, שהעושה דבר ויודע שימשך ממנו רעה ואעפ"כ אינו נמנע מלעשותו ה"ה כאלו חפץ ברעה והיא נאוה לו (רש"פ). -
קריאה במקור
הכתב והקבלה · במדבר · פרק 21 · פסוק 29
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e