כלי חרס. כלי העשוי מעפר מן העפרות ואחר כך שורפין אותן בכבשן נקרא כלי חרס, וכ"ז שלא הוסק בכבשן נקרא כלי אדמה ואין זה מקבל טומאה (ערמב"ם פ"א מכלים), ולפי"ז מה שמתרגמים כלי חרס (אירדענגעראֶטה) אף שבאמת כלים אלו אצלינו הם אחרי ההיסק, מ"מ משמעות הלשון אינו כ"א כלים הנעשים מאדמה, וחסר בו התנאי העיקר' לקבלת הטומאה שהוא ההיסק:
קריאה במקור
הכתב והקבלה · ויקרא · פרק 11 · פסוק 33
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e