הכתב והקבלה · בראשית · פרק 11 · פסוק 5

וירד ה' לראות. נחת מקודשא לחול לאשגחא במה דבנו. מהו לראות וכי לא הוה ידע מקדמת דנא אלא לראות לאשגחא בדינא כד"א ירא ה' עליכם וישפט (מכדרשב"י דע"ה ע"א וע"ב), ובפ' וירא (דק"ה) ארדה נא ואראה ארדא מדרגא דרחמי לדרגא דדינא. כונו בזה כי לשון ירידה המיוחסת אל הבורא ית' אין הכונה בהם ירידת מקום חלילה, כענין הירידה שבאדם שיעתיק גופו ממקום גבוה אל מקום נמוך, יתעלה השם מאלה הדמיונים עלוי רב לבלי תכלית, אבל המכוון בו כי לפי שאנחנו בני אדם בתחתית המדרגה בערך מאישים הנכבדים העליונים אף כי בערך אל הש"י, כי אין ערך אליו בגדולה והתרוממות והוא נעלה ונשגב על כולנו לא בענין המקום כ"א לפי אמתת המציאות והגדולה וההתרוממות, לכן כשהוא ית' פוקד מעשי בני אדם, וגוזר עליהם עונש לטובת הנענש עצמו ולטובת אחרים שלא תפרח נגע צרעת הרשעה גם לאחרים, יכונה ענין זה בשם ירידה כלומר ירידת העיון ופנות הרצון אל פחות ממנו במדרגה כי להגדול במעלתו והעצום בחשיבותו כשנותן ידיעתו ע"י דבר הפחות והגרוע במדרגה נקרא ירידה (העראבלאססונג) וכמ"ש הרמב"ם במורה. ויתכן עוד שאין וירד פעל להוראת עצמו כ"א להוראת פעל לראות, כענין נחבאת לברוח שהפעל נחבאת מבאר גדר ומושג שבפעל לברוח ופי' ברחת בהחבא (כמ"ש בדברים בהואיל באר), ככה וירד מבאר גדר ומושג שבפעל לראות ופי' וירא בירידה, כלומר ראי' זו היתה ירידה ופחיתות מעלה אליו ית' (ער שויעטע אין העראבלאססונג), והיותר נכון כתרגום וירד ואתגלי, וטעמו מבואר ביתרו בירד ה' וגו' על הר סיני: