לכרמך לזיתך. הי' ראוי לומר, את הארץ, לכרמים, לזיתים, ואמר לשון נכח, וכן בשבת אמר תעשה מעשיך שורך וחמורך, בן אמתך, בלשון נכח, אמנם ביובל לא אמר כ"א בלשון נסתר לא תקצרו את ספיחי' נזירי', וטעם הדבר אמר הרב"ח כי שבת ושמטה אחר שתעבור השבת עתיד לחזור למלאכתו במוצאי שבת, וכן אחר עבור שנת השמטה עתיד לחזור לעבודה לכן אמר בהם לשון נכח שהיא שלך, אבל ביובל שתחזור הארץ לאשר לו אחוזת הארץ ואין עבודת הקרקע חוזרת אליו אמר בה לשון נסתר:
קריאה במקור
הכתב והקבלה · שמות · פרק 23 · פסוק 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ונטשתה. שם נטישה הונח לרש"פ על בטול כל יחוס דבקות והתקשרות עם דבר, שאינו מבטל העסק עמו בלבד אבל מבטל כל ענין אשר על ידו אפשר שיהי' לו עוד איזה יחוס והצטרפות עם הדבר, והוא ענין היסח הדעת שבלשון חז"ל. שמסיח דעתו מן הדבר לבלי הסתכל בו עוד כלל (אויסער אכט לאססען), והוא לשון גרוע יותר מלשון עזיבה, ואמר כאן ונטשתה שמלבד שלא יהי' לו עסק עם עבודת אדמה. כ"א גם שתסיח דעתך ממנה כל עיקר כאילו אינה שלך:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e