אבל השטים. תרגם אונקלס מישר שטים. ופירש רש"י מישור של שטים אבל שמו, ודעת הרמב"ן (בפ' לך לך באיל פארן), כי אבל השטים, ואבל מחולה שתרגומם מישור הוא המקום הנרחב אין בו נטע ולא בנין, והוא לשון חרבה ושממה, כמו ויאבל חיל וחומה, אבל תירוש, אומללה גפן. ונ"ל כי מישור זה הוא הלח ורטוב ביותר ואינו ראו לזריעה ולמרעה הבהמות מחמת רטיבתו היתרה, רק הוא מגדל דשאים ועשבים הרבה וספוגי (לאָקקער), וכ"ה בלשון ערבי על עשב וטוב וארוך. והנה כתיב כאן שתי פעמים ויחנו, ואמר הגר"א חניי' אחת כפשוטה, והשני' היא התפשטות המחנה שנתפשט חנייתן על כל ערבות מואב. והנה לא נכתבו כאן רק מ"א מסעות הגם שהיו מ"ב כידוע, ונכתבה חניי' תחתיה, ומסע המ"ב נכתבה ביהושע. ויסעו מהשטים, ושם לא נכתבה חניי' רק וילינו שם טרם יעברו:
קריאה במקור
הכתב והקבלה · במדבר · פרק 33 · פסוק 49
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e