והיתה לאיש אחר. כתב הראב"ע והיתה בעול' לאיש, ע"ש. ואין זה אמת, דקיימל"ן דגם בשנתארס' לבד לאחר אסור' לחזור לבעלה הראשון (ע' יבמות י"א), וכ"פ הרמב"ם. וכמדומה אני בכ"מ שלשון והיתה לאיש אחר יורה על הנשואין, מחובר אחריו מלת לאשה, כמו ולו תהי' לאשה (לעיל כ"ב, י"ט, כ"ט), לקמן (פ' ד') להיות לו לאשה, אבל בחסרון מלת לאשה אחריו אין לשון והיתה לאיש רק האירוסין, וכן (במטות ל' ז') ואם היה תהיה לאיש בארוסה קמיירי כמש"ש, וכן ובת כהן כי תהיה לאיש זר (אמור כ"ב י"ב) מיירי בארוסה, כדאמרי' (ביבמות ס"ח) בת כהן הארוסה לישראל פוסל לה מתרומה דהא קני בהוי', וכמ"ש רש"י שם, דמשעת הוי' אפסלה כדכתיב ובת כהן כי תהיה לאיש זר, וע"ש בתוס' ד"ה אי בת כהן. ושם (כ"א ג') לא היתה לאיש היינו ארוסה כמש"ש:
קריאה במקור
הכתב והקבלה · דברים · פרק 24 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e