תועבת מצרים. יראת מצרים ואצל ישראל קורא אותה תועבה (רש"י) ובמכדרשב"י (פינחס ר"ן ע"ב) מאי תועבת מצרים וכי על דשנאין לי' כתיב תועבת מצרים, אלא דחלא דמצראי ואלהא דילהון אקרי תועבת מצרים. והיינו דאוליף יוסף לאחיו למימר אנשי מקנה היו, וכי עביד לאחוי דישנאון להון מצראי ולא יחשבון להון, אלא דמצראי חשיבן לאינון דרעאן לדחלהון כדחליהון, אעביד לאחי דיחשבון לון מצראי כדקא יאות, והיינו דאמר כי תועבת מצרים כל רועי צאן מחשבין להון כדחליהון, ע"ש. וכבר מצאנו שמות המשמשים דבר והפוכו לשבח ולגנאי, רב חסד לשבח, כי חסד הוא לגנאי, לקלס אתנן (יחזקאל ט״ז:ל״א) לשבח, לעג וקלס לסביבותינו לגנאי, הסכל ירבה דברים לפחות מדרגה, חכמים ונבונים (דברים א' י"ג) תרגומו חכימין וסוכלתנין. ככה תועבה בלשון עברי הוא לגנאי, ובלשון מצרי הוא לשבח:
קריאה במקור
הכתב והקבלה · שמות · פרק 8 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e