הכתב והקבלה · במדבר · פרק 11 · פסוק 11

למה הרעת. מאמר זה קשה כי איך יאמר נאמן בית ה' עשית רע עמדי, ועוד אם המכוון במלת הרעות עשיית הרע אינו מקושר עם שאלה שניה למה לא מצאתי חן, כי אם רע עשה עמו בידוע שלא מצא חן, וכן אמרו לשום את משא וגו', צריכים אנו לומר שהוא מוסב על מאמר למה הרעת, כי על מניעת מציאת החן שייך לשון שלילה, וה"ל למימר בלתי שום משא וגו', וזה דרך עקש בכתובים; לכן נ"ל לפרש מלת הרעת מן עתה תרעה את עמי (ש"ב ה'), לרעות את עמי (מ"ב ז'), וענינו ממשלה והנהגה, והמכוון למה הרעת לעבדך למה שמת את עבדך לרועה ולמנהיג על העם הזה (ולמ"ד לעבדך במקום את כמו הרגו לאבנר), והוסיף עוד לאמר, ואם חכמתך העליונה הסכימה לשומי לרועה ולמנהיג עליהם, למה לא מצאתי חן בעיניך לשום בידי וברשותי את היכולת למלאות תמיד משאלות לבם ובקשתם וזהו המכוון במה שסיים. לשום את משא כל העם הזה עלי. כי לשון משא ענינו ג"כ התקוה ותאות הנפש שהאדם נושא עיניו ונפשו עלי' תמיד, כמו יחזקאל כ"ד משא נפשם (וואונש, פערלאנגען), ובפרטות יורה שם משא על המאכל כמו משאת המלך (ש"ב י"א) דתרגומו סעודתא, וכמו ותרב משאת בנימין. ולשון לשום עלי, כלומר הגיעני הדבר הנצרך (מיט בעדירפניססען פערזעהען), כענין לשום לכם שארית (ראשית מ"ה), וכענין ואשימה עיני עליו. והוסיף לבאר בדרך מליצה חסרון יכלתו בהנהגתו עמהם ואמר.