הכתב והקבלה · שמות · פרק 29 · פסוק 27

וקדשת את חזה התנופה וגו'. ערש"י, ופירושו שיקדש כל חזה ושוק של שלמים לדורות להיות נוהגת בהם תנופה והרמה כחזה ושוק של מלואים, ופירוש וקדשת וגו' מאיל המלואים, שיקדש האיברים הללו לדורות ר"ל דוגמתם לא אותם ממש, אבל לא תקדשו לדורות אף להקטרת השוק כמו השוק של מלואים (רא"ם, ע"ש) ולשון המקרא דחוק מאד לדבריו, גם האתנח שבמלת הורם ינגד לפירושו, ונ"ל דמקרא זה מחובר בענינו עם מה שאמר אחריו והיה לאהרן. כלו' מאיל המלואים ואילך יקדש לדורות כל חזה ושוק ליתנם לאהרן ולבניו אחר שהונפו והורמו, והונף והורם דקרא אינו על החזה ושוק הנעשה כעת באיל המלואים, רק על החזה ושוק של דורות. והונף והורם הוא מורכב מעתיד ועבר, דוגמת ואל פתח אוהל מועד לא הביאו (אחרי י"ז ד') שפירושו שבעת הזבחה תהיה מניעת ההבאה עברה, והוא מורכב מעתיד ועבר (ווירד ניכט געבראכט האבען) ככה כאן שבעת נתינת החזה והשוק לכהן, תהיה התנופה וההרמה כבר עברה (ווירד געווענדעט וואָרדען זיין) ואות מ"ם מאיל המלואים אינו מן המקום אשר ממנו לוקח החזה ושוק רק מ"ם הזמני. כמ"ם מהחל חרמש בקמה תחל לספור, שהוא להגבלת זמן תחלת הספירה, ככה כאן מאיל המלואים הוא להגבלת הזמן אשר ממנו ואילך תהיה כל חזה ושוק קדוש להנתן לכהן אחר תנופתם והרמתם, ואמר מאשר לאהרן ומאשר לבניו, לא יתכן לומר שהוא מוסב על איל המלואים, דא"כ הול"ל אשר לאהרן וגו' ולמה הוסיף אות מ"ם, גם מלת ומאשר נוסף ללא צורך, והיה די לומר אשר לאהרן ולבניו, ועוד כל המאמר מאשר לאהרן ומאשר לבניו לא אצטרך, דכולי פרשתא מאיל המלואים ידבר הנעשה לאהרן ולבניו, לכן נ"ל דכמו שהקרבנות היה נצרכים למלא בם ידי אהרן ובניו, ככה הוצרכו ללבישת הבגדים, מעדות הכתוב (לעיל ט') וחגרת וחבשת, והיתה להם כהונה ומלאת יד אהרן ויד בניו, דלבישת הבגדים הוא ראשית המנוי אל הכהונה. וכמש"ש, ובשני אלה בקרבנות ובלבישת הבגדים נתמלאו ידיהם לכהונה, אלא שבענין הקרבנות היה אהרן שוה עם בניו, אבל בלבישת הבגדים היה אהרן משונה מבניו, דלאלה היו די ד' בגדים של כהן הדיוט, ולאהרן שמונה בגדים של כה"ג, לכן אחר שאמר קרא מאיל המלואים, אשר בו נתמלא אהרן ובניו יחד בשוה באין הבדל ביניהם, הוסיף לומר מאשר לאהרן ומאשר לבניו, כלומר הבגדים אשר לאהרן והבגדים אשר לבניו, וטעם המקרא לפי"ז ממה שנעשה היום איל מלואים, ודבר המיוחד לאהרן, ומיוחד לבניו (היינו לבישת הבגדים) מזה ולהלאה יתקדשו כל חזה ושוק ליתנם אחר תנופתם לאהרן ולבניו. וקרוב לומר, אחרי שקרא הכתוב (לעיל כ"ח מ') את בגדי כהונה בשם כבוד ותפארת, כללם כאן במלת אשר, שהוא שם דבר, וענינו המשובח והמהולל, כמ"ש (קרח י"ח י"ג) בכורי כל אשר בארצם: