ושב את שבותך. ושב כמו והשיב, ולדעת ר' יהודא מדקדק הראשון מלשון בשובה ונחת תושעון ענין השקטה והנחה. והטעם הש"י ימציא מנוחה לשבויים ויתן להם רחמים להניח להם מצרתם, ואח"כ ישוב ויקבצם; וטענו על פירוש זה. כי הגולה מארצו לא ישקוט אף אם יהיה שם בתענוגים גדולים. ונ"ל שאין ענינו מנוחת הגוף ושקיטתו מצער כ"א מנוחה רצונית ושקטה פנימית הנמצא בנפש כשיתמלא החפץ והרצון המבוקש, כענין פני ילכו והנחותי לך, כי כשנתמלא רצון המבקש תנוח דעתו בו, וכענין יסר בנך ויניחך, כלומר ימלא רצונך (וויללפאהרען); שבותך, משרש שוב שענינו התהפכות תנועת הנושא ממה שממנו אל מה שאליו, ושנוי המחשבה מדרך הרע אל דרך הטוב (דיא בעקעהרונג), והיא התשובה, ובזה מלת ושב אינו יוצא ממשמעותו להיותו פועל עומד, וא"נ להחליפו במקום והשיב כדעת המפרשים, והטעם אחר שאמר ושבת עד ה"א לשמוע בקולו והוא באמת רצונו ית' הרוצה בתשובת עמו ישראל, עז"א אמר ושב ה"א את שבותך, כלומר הוא ית' ימצא כביכול מנוחה ומרגוע בתשובה זו, אף שלא תהיה תשובה מאהבה רק מצד יראת העונשים והקללה הבאה עליהם, בכל זאת תהיה לרצונו ית' (ער ווירד זיך בערוהיגען, בעפריעדיגען מיט דיינער בעקעהרונג), ועל כוונה זו תרגם יב"ע ויקבל ה' ברעוא ית תיובתכון:
קריאה במקור
הכתב והקבלה · דברים · פרק 30 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e