הכתב והקבלה · דברים · פרק 28 · פסוק 59

והפלא ה' את מכותך. מופלאות ומובדלות משאר מכות, וכן והפלה ה' בין מקנה ישראל (שמות ט׳:ד׳) פי' והבדיל, כי שם פלא באל"ף ופלה בה"א ענינם אחד, כמו כלא וכלה, לא יכלה ממך, ויכלא העם מהביא, ומ"מ הבדל ביניהם לרש"פ, באל"ף הונח על דבר היוצא מכלל השאר ע"ד זרות ופליאה חוץ לטבע, שאיננו ראוי להיות מצד המהלך הטבעי, אמנם פלה בה"א אף שהונח ג"כ על היציאה מגדר השאר שבמינו, מ"מ היציאה הזאת איננה בלתי טבעית, ועיקר הוראתו ענין ברירה דהיינו שהוברר הדבר מן השאר להיות מיוחד בענינו מן אותו הצד שהוברר ממנו, מזה הפלה ה' חסיד לו (תהילים ד׳:ד׳), אלו אמר הפלא באל"ף היה המובן שנעשה לו נס ופלא שנתחסד ונשמעה תפלתו, והוא באמת אינו מעשה נסים כ"א דבר מצוי כמנהג אלהיי לשמוע תפלת צדיקים, וכן והפלה ה' בין מקנה מצרים, הנה היו ב' הצדדים שוים במעשה הנס עצמו בלי יתרון זה על זה, כי לא היה יותר פלא בזה שלא השיג הדבר את מקנה ישראל מזה שהיה משיג את מקנה מצרים, כי המקריים גם שניהם היו מעשה נסים, והצד השוה שבהן היה דבר פלא שהשיג את האחד ולא השיג את השני, וזה שהובדלו זה מזה לא היה בעצמו נס כ"כ כ"א ברירה והבדלה, ולכן אמר והפלה בה"א כלומר שיעשה ברירה והבדל בין הצדדים (אויסזאנדערן), וכן אשר יפלה ה' בין מצרי' ובין ישראל; לא כן כאן שאמר והפלא באל"ף שהענין שיהיה במין המכה מעשה נס ופלא שתהיה משונה בענינה מכל שאר מיני מכות המצויות בטבע ותהיה המכה דבר יוצא מגדר הטבע: