הכתב והקבלה · שמות · פרק 24 · פסוק 1

ואל משה אמר. פרשה זו נאמרה קודם עשרת הדברות (כ"כ רש"י) ממכילתא ביתרו פ' ויאמר ה' אל משה לך אל העם וקדשתם היום, זה יום רביעי, ומחר יום חמישי וכו' ומה עשה משה בחמישי, השכים בבוקר ובנה מזבח שנאמר וישכם בבוקר ויבן מזבח תחת ההר וגו' בנה מזבח והקריב עליו עולה ושלמים וגו' ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם וגו' ומהיכן קרא באזניהם ריבא"א מתחלת בראשית עד כאן, ר' אומר מצות שנצטוו אדה"ר ומצות שנצטוו בני נח ומצות שנצטוו במצרים ובמרה ושאר כל המצות כולן, ר"י אומר בתחלת הענין מהו אומר ושבתה הארץ שבת לה"א שש שנים תזרע שדך וגו' ושמיטים ויובלות וברכות וקללות, וסוף הענין מהו אומר אלה החוקים והמשפטים והתורות, אמרו מקבלין אנו עלינו, כיון שראה שקבלו עליהן נטל הדם וזרק על העם, שנאמר ויקח משה את הדם ויזרוק על העם אמר להם הרי אתם קשורין ענובים ותפוסים מחר באו וקבלו עליכם מצות כולן. ר' יוסי בר' יהודא אומר בו ביום נעשו כל המעשים, עכ"ל המכילתא. מלת בו ביום שאמר ר"י בר"י הוא ביום מ"ת וקודם שנאמרו עשרת הדברות, ולא פליג ר"י בר"י אאידך תנאי דדברי פ' זו נאמרה קודם מתן תורה, אלא בהא פליג עלייהו באיזה יום, דלאידך תנאי גם בנין המזבח והקרבת עולות ושלמים וקריאת ספר הברית באזני העם היה הכל ביום חמישי, ולר"י בר"י נעשה כל זה בששי ביום מתן תורה, ולעולם קודם עשרת הדברות, ויראה דלר"י הך וישכם בבוקר, ויבן מזבח, היינו בבוקר של יום מתן תורה אשר עליו נאמר ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר, ויראה עוד דלר"י בר"י אחרי אשר קרא באזניהם את ספר הברית אשר עליו אמר קרא (פ' ז'), ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע, מאמרם זה השיב משה אל ה', ועליו אמר קרא (בויתרו י"ט ט') ויגד משה את דברי העם אל ה', כי מה שנאמר שם בתחלה, הנה אנכי בא אליך בעב הענן, הוא בעצמו מה שאמר כאן, ואל משה אמר עלה אל ה' וגו', והיא דעת ר"א בן פרטא שאמר במכילתא בפ' הנה אנכי בא אליך בעב הענן וגו' ויגד משה, וכי מה אמר המקום לאמר לישראל או מה אמרו ישראל לאמר למקום, אלא מתוך שנאמר ויבא משה ויספר לעם, אמר להם אם מקבלים אתם עליכם עונשין בשמחה הרי אתם מקבלים שכר ואם לאו הרי אתם מקבלים עליכם פורענות, וקבלו עונשין בשמחה, ע"כ. והדברים מתבארים מדברינו. עכ"פ יצא לנו שדעת כל רבותינו שכל עניני פ' זו קודם מ"ת נאמרה; ואם נשכיל על לשון המקרא יראה בעליל כי דעתם האמתית מיוסדת על אדני חכמת הלשון, והוא ממה דאמר קרא "ואל משה אמר", כי כבר ידענו משפט הלשון בכל המאמרים הבאים ע"ד ספור בשמרו הסדור בקדימה ואחור כפי הזדמנות הענינים, אז ישמשו הכתובים בפעל עתיד עם וי"ו בראשו המהפך עתיד לעבר, כמו ויאמר וידבר ויקם וילך ודומיהם, והוא נקרא עבר המסודר (אימפערפעקטום), אמנם כאשר ירצה לספר ענין אשר התחיל ונזדמן קודם ענין שסופר לפניו, אז ישמשו המקראות בפעל עבר לבד, ולעולם בקדימת השם אל הפעל, והוא נקרא עבר המוקדם (פלוסקוואמפערפעקטום), כמו, וה' פקד את שרה שהי' קודם שריפא את אבימלך (וכבר העירותי ע"ז בבראשית והאדם ידע, ובתולדות ביעקב נתן לעשו), לפי הכלל הגדול הזה, אם הי' ענין הפרשה שלפנינו נאמרה אחר פ' שלפני' על הסדר, הי' ראוי לומר ויאמר א"מ עלה, בעבר המסודר, ואחרי שאמר, ואל משה אמר בעבר המוקדם, ידעינן שענינו הי' קודם הענין שסופר לפניו והוא קודם מ"ת וכדעת רז"ל. הארכתי בזה לפי שראיתי להראב"ע שאמר שענין פ' זו נאמרה אחר סדר פרשיות שלפני', וכל זה הי' אחר מ"ת, והסכים לדבריו הרמב"ן. ואמר עליו שהטיב לראות, ובסוף דבריו כ' הרמב"ן וז"ל, וראיתי במכילתא שנחלקו בדבר יש שאמרו שהי' קודם מ"ת בחמישי ואמר להם הרי אתם קשורים תפוסים וענובים ומחר בואו וקבלו עליכם כל המצות, ור"י בר"י אומר בו ביום נעשו כל המעשים, כלומר בו ביום לאחר מ"ת נעשו המעשים של ספור העם וכתיבת ספר הברית, ולזה שומעים שאמר כהלכה, עכ"ד. ולא ידעתי מי הכריחו לרמב"ן לפרש מלת בו ביום על אחר מ"ת ולומר דפליג ר"י בר"י אאידך תנאי, ויותר מסתבר לפרש בו ביום ביום מ"ת וקודם אמירת עשרת הדברות, וכלפי מ"ש אידך תנאי דביום חמישי נעשו כל המעשים ואמר להם מחר בואו וקבלו עליכם את המצות, אמר הוא בו ביום נעשו כל המעשים ועתה באו וקבלו עליכם את המצות וכמו שפירשתי למעלה. והרמב"ן טען עוד על פירוש רש"י ואמר דלדבריו מה דאמר קרא ויספר לעם את כל דברי ה' ואת כל המשפטים היינו מצות שנצטוו בני נח ושנאמרו להם במרה, ואין זה נכון כי כבר שמעו וידעו אותם, ולא יאמר ויספר אלא במי שיגיד חדשות, כבר השיבו הרא"ם ע"ז, והאמת אתו, כי כבר אמרו בעלי הלשון כי לשון ספור איננו נופל רק על מעשה שעברה, שמונה המספר השתלשלות הדברים והמשכתם זאח"ז; וכן מה שטען הרמב"ן על פירוש רש"י דלבריו אין הפרשיות באות כסדרן, אין זה טענה, כי נותן התורה ית' גלה בפירוש שאין כאן מקומה של פ' זו במ"ש, ואל משה אמר, שהוא עבר המוקדם. ואם נתבונן בהתאחדות פ' זו עם פרשת הנה אנכי בא אליך בעב הענן שביתרו עם עשרת הדברות, יראה שבחרה התורה לסדר בפ' יתרו הדבורים שהי' קודם מ"ת בינו י"ת עם משה לבד, וכאן ראתה לסדר הדברים שעשה משה עם ישראל קודם מ"ת: