ויהי בשלח. לא אמר בצאת ישראל ממצרים, יראה שהודיענו התאמתות רצונו ית' ויציאת כוונתו אל הפועל, שהוכרח פרעה להוציא את בני ישראל מארצו לחירות עולם ולחפשית הנצחית, כפי המכוון במלת בשלח בשי"ן פתוחה ודגושת הלמ"ד שהוא מן הכבד, להורות על השלוחים הגמורים והחלוטים, דבנין הקל יורה על השליחות שהיא לחזרה, כמו בשלח שאול וישמרו את הבית, וזה הענין לא היה מבואר בלשון בצאת ישראל:
קריאה במקור
הכתב והקבלה · שמות · פרק 13 · פסוק 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
פן ינחם. אין ספק לגבי קב"ה, כי ידע שינחם העם אם יוליכם הדרך הקרוב, אבל ביאור פן ינחם כדי שלא ינחם העם, וכמשרז"ל כ"מ שנאמר פן ואל אינו אלא ל"ת, וכמהו פן ישלח ידו ואכל וגו' פירושו כדי שלא ישלח ידו, יאמר אין ראוי לתת לו הזמנה שיאכל מעץ החיים, וכן כאן לא אתן להם הזמנה שישובו למצרים במה שילכו בדרך הקרוב (רב"ח). והיטב אמר בזה חכם אחד דמלת פן אין הוראתו העיקרית ענין החשש והדאגה (פיללייכט) שהנושא מסופק בדבר שאין בידו להכריע על שני חלקי האפשר בעתיד, וחושש שמא תגיע אל המציאות אשר איננו חפץ, כי אמנם ההוראה העיקרית היא ענין הסרה העברה ומניעה (וועגשאפפונג, וועגריימונג), מן פניתי הבית, פנה אויביך, פנית לפני', והמכוון בו הקדמת פעולה אחת המונעת ומסירה פעולה אחרת שלא תיטב בעיני הנושא, ותרגומו בל"א (דאמיט ניכט):
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e