כי יכרה. כורה אחר כורה (רש"י), ללמדנו שהחופר בור תשעה ובא אחר והשלימו לעשרה האחרון חייב (רא"ם), ואמר הגר"א כי יפתח איש בור הוא מלא, דהיינו י' טפחים, כי יכרה איש בר הוא חסר דהיינו שהראשון כורה ט' טפחים והוא חסר והשני כורה בו טפח עשירית, מי משלם בעל הבור כתיב מלא, פירש מי שהוא ממלא משלם, ע"כ. ולדעתי יש כאן הכרעה לדעת רבותינו מלשון המקרא עצמו דבכורה אחר כורה משתעי, דמבואר הוא (ממ"ש בראשית כ"ו) שהחפירה יותר עמוקה מן הכריה, ומדלא אמר כאן כי יחפור אלא כי יכרה להורות בה שאינה עמוקה עדן כראוי:
קריאה במקור
הכתב והקבלה · שמות · פרק 21 · פסוק 33
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ונפל שמה שור או חמור. לרבותינו (ב"ק נ"ד ב') אינו חייב בנזקי בור, רק כשהבהמה היא קטנה או חרשת או שוטה או סומא שנפלה בלילה, אבל בהמה פקחת שנפלה ביום פטור, (כשמתה, ולראב"ד אף בשהוזקה), וקשה מאד דקרא מסתם קסתם לה טובא. ואין הוכחה ממלת ונפל, כי לשון נפילה ישמש גם על הירידה ברצון כבמקרה, ותפל מעל הגמל, וכן ונפל על הכשדים (ירמיה נ"א) וכמוהו הרבה לשון נפילה על הירידה ברצון. לכן נ"ל דלשון ולא יכסנו אין פירושו שלא עשה שום כסוי רק הניחו מגולה, דא"כ מיותר הוא לגמרי, כי היה די לומר כי יכרה בור ונפל שמה, ומזה היינו יודעים שהניחו כך פתוח, ומדאמר ולא יכסנה הכונה בו שלא כסהו כראוי, וכן מצאתי מבואר במכילתא, לא יכסנו שלא כסה כראוי מכאן אמרו כסהו כראוי פטור שלא כראוי חייב. וכבר כתב הרב (פני יהושע שם בב"ק) דהא דפטרי' בשור פקח היינו דוקא היכא שהבור מגולה לגמרי, אבל אם כסהו בכסוי שאינו ראוי לשוורים חייב אפי' בשור פקח, דמי אי איכא שור פקח כה"ג שיודע לשער אם הבור מכוסה כראוי או לא (ודייק הרב שם כן מלשון הרא"ש. ע"ש) לכן סתם הכתוב לחייב בכל גוונא אף כשהוא פקח וביום, והוא דבר ההווה. - ואמר ולא יכסנו הכנוי מחובר לפעל, כי ישנם כסויים משונים זה מזה לפי מיני הבהמות המצויים, לדקות די בכסוי דק וקל, לגסות עבה וחזק יותר, ולגמלים הרבה יותר חזק, וכסוי שאינו מתקיים רק לדקות הוא כסוי פרטי וכסוי המתקיים להיותר גסה הוא כסוי כללי, שיש לו קיום לכל מין הקטן ממנה, לכן לא אמר לא יכסה אותו במלת הכנוי, שהוא על הפרטי, כ"א יכסנו שהוא על הכללי ולכן אם כסהו בדבר שיכול לעמוד בפני שוורים ואינו יכול לעמוד בפני גמלים, במקום שיבאו שם לפרקים גמלים, והלכו עליו גמלים ונתרועע, והלכו אח"כ עליו שוורים ונפלו בו, חייב אפי בפקח וביום. עמ"ש בולא ישמרנו לקמן פ' ל"ו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e