וישאלו. באו הפסוקים האלה במקום זה קודם ספור ענין המכה בפרטיות', כי אחרי שהודיע למשה במאמר הקודם גרוש יגרש להורות על מהירות יציאתם בבוא המכה, לכן צריך קודם בואה לעורר את העם על השאלה, כי בעת הבהלה הגדולה ומהירות הנמרץ לא יוכלו להתמהמה בענין בקשת כליהם ושמלותם (רי"א). ולשון שאלה הוא לשם מתנה גמורה, כמו שאל ממני ואתנה גוים נחלתך. וכן אמר גדעון (שופטים ח׳:כ״ד) אשאלה מכם שאלה ותנו לי איש נזם, והם נתנו לו ועשה אותו לאפוד, והיה א"כ שאלה בלי חזרה. ואמר לקמן וה' נתן את חן העם וישאילום, ישראל היו השואלים ומצרים היו המשאילים השלימו שאלתם לתת להם במתנה (רשב"ם), והוסיף עליו המעמר לא מצינו פעל זה בהפעיל רק כאן ובשמואל וגם אנכי השאילתיהו, ושם בודאי אין הכוונה שאלה לחזרה, כי יען הוא מהוראת בנין הכבד הנוסף להורות על התמידות, לכן גם ההפעיל יורה על השאלה הקיימת, וישאילום הוא המתנה ע"מ שלא להחזירו, וכ"ה בל"א (יעמאנדעם גנאדע פערלייהען), שהיא נגזר מן (לייהען):
קריאה במקור
הכתב והקבלה · שמות · פרק 11 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e