שובה ה'. מענין בשובה ונחת תושעון, והוא יוצא, וטעמו ישקיט ויניח ה' את ישראל אף שהם רבוי גדול (ראב"ע), והנה קומה בה"א וכן שובה, שיורה על הבקשה והתפלה, לכן תיב"ע הוה משה מצלי ובעי רחמין מן קדם ה':
קריאה במקור
הכתב והקבלה · במדבר · פרק 10 · פסוק 36
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רבכות אלפי ישראל. אולי היו ישראל אז מגיעים לאותו מנין בין אנשים ונשים וטף (רע"ס):
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e