באחו. פרש"י באגם, ולרמב"ן הוא שם לדשא ועשב הגדל באגם ועל שפת הנהרות, וכתיב"ע בגו גומיא, מן היגאה גמא (איוב ח'), וא"ת באחוא, אפשר שהעשב נקרא כן בארמי, כבתלמוד ירושלמי (פ' כיצד מברכין) הב אחוונא לתוריא. וקרוב לומר שדעתו לפרש באחו, ענין קרבות ואחדות, כמו להפר את האחוה (זכרים י"א), וכלשונם אברהם האחוה את כל באי עולם (פערברידערט, פעראיינט), וכמ"ש במכדרשב"י, ותרעינה באחו בחבורא באחוותא דלא אשתכח בהו פרודא:
קריאה במקור
הכתב והקבלה · בראשית · פרק 41 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e