ויקדש בם. ערש"י, ורשב"ם פי' שהוקדש במים מכל מקום אף על פי שלא דברו אל הסלע, ורע"ס פי' באותם המים עצמם נקדש אחר כך בענין נחל ארנון שהראה אז לישראל שאותן המים היו בלתי טבעיים כמו שהורו אז בשירתם ומנחליאל במות שהיו המים עולים יותר ממקום מקורם על הפך הראוי למים הטבעיים אמנם במכדרשב"י (נ"ח ס"ו א') ויקדש לאו לשבחא איהי הכא, דאסתאבו בה, ע"ש. פירשו מענין (חגי ב׳:י״ב) ואל כל מאכל היקדש, דתרגומו היסתאב, כלומר מופרש ומובדל לטומאה, לפי"ז מלת בם חוזר על ישראל, שעל ידי מריבה זו נולדה טומאה בנפשותם, ונפרקה טהרת הקדושה מהם:
קריאה במקור
הכתב והקבלה · במדבר · פרק 20 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e