ולחם אין. חוזר לענין הראשון לתחלת שני רעב (רש"י), דאי לאו חזרה לענין הראשון אלא ספור דברים זא"ז, דגם אחר שבא יעקב למצרים היה רעב, הל"ל ולא היה לחם בארץ, ומדכתיב "ולחם אין" נודענו שאין זה ספור דברים זא"ז, אלא חוזר על הראשונות, לפי שהפסיק בספור אחי יוסף וביאת יעקב, ומלישנא דקרא גלוי לדעת רבותינו בזה דמשבא יעקב למצרים פסק הרעב, מדאמר ולחם אין, להורות שאינו אלא חזרה לספור ראשון, וכן מדאמר ויבואו אליו בשנה השנית ולא אמר בשנה האחרת, משמעותו שלא היה רק שתי שנים בלבד (רד"פ), דומה למ"ש רש"י בפ' ויוסף הורד מצרימה, ועל וה' פקד את שרה, ועל והאדם ידע כמש"ש:
קריאה במקור
הכתב והקבלה · בראשית · פרק 47 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- HaKtav VeHaKabbalah, Frankfurt 1880
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002009558
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1d360d833eab48758df23419c3d82c5543efe93f7b6a6de53ff26f74bc48ba7e