יוסף אבן יחיא על דניאל · פרק 2 · פסוק 45

כל עומת אשר ראית כי מההר נחצב אבן מעצמו ולא בידי אדם ותכרות הברז׳ והנחשת החרש והכסף והזהב. כי זה הוא משל כי המלכות האחרון הנמשל באבן הזאת תכרות כל הנשאר משאר המלכיו׳ הנמשל בזהב וכסף וגו׳. מה שאגזור אומר בחלום הלז כי האלוה הגדול הודיע למלך את אשר יהיה אחרי זה ונכון החלום כי הוא צודק ולא כוזב ונאמן וקיים הוא פתרונו. מה שראוי לדעת כי המלכות השני אחרי נבוכדנצא׳ ובניו היה מלכו׳ מדי ופרס. והמלכות הג׳ היה מלכו׳ יון שהתחיל מאלסכנדר המוקדוני שגבר באחיו. והמלכו׳ הד׳ הוא מלכות רומה אשר נחצה לשנים קצתו נוצרים וקצתו ישמעאלים והנה הברזל מתערב בחרס כי ישמעאלים רבים עומדים תחת ממשלת הנוצרים. ואף שלא יהיו תחת ממשלתם יבואו לעירם בפרקמטיא למכור ולקנות. וכן נוצרים עומדי׳ תחת הישמעאלים. והנה היום בקושטאנטינה אלף ות״ק בעלי בתים מסוחרי נוצרים עשירים מפלורינציאה וויניציאה וגינובה ושאר קצות הארץ. ועושים אלו לאלו כבוד וחברה טובה. ויהי מה אינם מתחתנים אלו עם אלו כאשר לא יתדבק הברזל עם החרס דיבוק עצמיי. והמלכות האחרון הוא מלך המשיח אשר לא ימלוך בכח ידי אדם רק בכח אלהיי ויהיה קיים לעולם ועד.