ואת מזבח הנחשת ויקרב וגו'. אי אפשר לומר מזבח הנחשת שעשה משה, שהרי נגנז, ואי אפשר לומר מזבח אבנים שעשה שלמה וקראו (בדברי הימים ב ז ז) מזבח הנחשת, שהרי אי אפשר לקרבו מזוית לזוית אלא אם הורסו, והרי שנינו אש שירדה בימי שלמה לא נסתלקה מעל המזבח, עד שבא מנשה וסילקה, שהוא הרס את המזבח כמו שמצינו באגדת חלק (זבחים סא ב) אין לי לפרש מזבח זה, אלא בכיורות ומכונות של נחשת, שהיו צרכי מזבח, והיו אצל המזבח הקודש, וכשעשה אחז את המזבח לעבודה זרה, סילק את הכיור והקריבו לצד אחר מאת פני הבית, שלא להפסיק בין המזבח שעשה ובין בית ה', ויתן אותו אצל מזבח הקודש צפונה. ומצינו שפירשו רבותינו דוגמתו (במסכת שבת דף נה א) ויבאו ויעמדו אצל מזבח הנחשת (יחזקאל ט ב), מזבח הנחושת מי הוה, אמר להם התחילו ממקום שאומרין שירה לפני. הרי כאן לכלי שיר של נחושת קראו מזבח:
קריאה במקור
רש"י על מלכים ב · פרק 16 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way -- new
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7bd06168de8ec26015d039267f073313761d4e59cdcfbbc315e80d3d256439fd