"ויאמרו כל העדה לרגום אֹתם באבנים". קשה לי, שאף אם היה כאן משום התמרדות העם בהנהגתם של משה ואהרן, מכח איזה דין אמרו לעשות כן - "לרגום אֹתם באבנים"? והרי לא היה כאן יותר מאשר ויכוח בהערכת־מצב, ומה תפתור הריגתם של יהושע וכלב? (פ' שלח תשמ"ה) וראה אברבנאל על אתר שכתב: והנה זקני העדה וראשי העם פחדו, שמא יתפתו וימשכו אחריהם (אחרי יהושע וכלב) מבני ישראל ויעשו כתות... ולכן אמרו ביניהם "לרגום אֹתם באבנים", רוצה לומר שההמון ירגמו וימיתו יהושע וכלב באבנים. ע"כ. וראה דברי "אור החיים" הק' על אתר.
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · במדבר · פרק 14 · פסוק 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רש"י ד"ה לרגום אתם, את יהושע וכלב. ע"כ. פיענוח הכינויים הוא אחד הקשיים הרבים בלימוד המקרא. כאן רש"י מסביר, אך לא תמיד עושה כן. ועושה כן גם להלן (פסוק כג ד"ה לא יראוה). (פ' שלח תשנ"ט)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425