רש"י ד"ה חתניו וד"ה לקחי בנותיו. כלומר, אין "לקחי בנותיו" בא לזהות את "חתניו" כפי שהיה אפשר לחשוב באין ו"ו־החיבור. (פ' וירא תשמ"ח)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · בראשית · פרק 19 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ור' שפתי חכמים (אות ל) שלפיו רש"י מוכרח לפרש כך "דהרי פשיטא, אם חתניו היו, ודאי לקחו בנותיו, ולמה היה צריך לכתוב". אך עדיין קשה שאין כאן ו"ו־החיבור. וראה ראב"ע שאכן רואה ב"לקחי בנותיו" משום תמורה ל"חתניו" ומפרש: שתי בנות אחרות היו לו, ומתו בסדום. והעד - "הנמצאת" (טו), כלו' בניגוד לאלה שמתו־נותרו, והמדובר אפוא באלמני בנותיו. (פ' וירא תש"ס)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425