רש"י ד"ה גם שניהם, לרבות שינוייהם, כגון חטים ועשאן סולת. ע"כ. כלומר גם אם מה שנותן לזונה בתורת אתנן זה חיטים, וטחנן ושינה צורתן ועשאן סולת, אף על פי שהשתנתה צורתן פסולים לקרבן מנחה. מקורו של דין זה בתמורה (ל ע"ב). וזה שרש"י נוקט כדברי בית שמאי שם ולא כדברי בית הלל, נראה מכיון שהם קרובים יותר לפשוטו של מקרא. וראה "שפתי חכמים" (אות ח). (פ' כי־תצא תשמ"ט)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · דברים · פרק 23 · פסוק 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וכאשר האתנן או מחיר הכלב הוא במטבע, משנה מפורשת היא, שם. (פ' כי־תצא תשנ"ט)
וראה רמב"ן על אתר. לדבריו, מכיוון שדרך הזונות לעשות באתנן שלהן מצות מפני שהן סבורות שזה יכפר על חטאן, לכן אוסרת התורה להביא אתנן לכל נדר, כי על־ידי שיביאו אותו לקרבן תחשובנה שקרבנן כיפר עליהן. ולפי רא"ם, כיוון שהסולת באה סוף סוף מכח החיטים, עדיין מאוסה היא לגבוה. (פ' כי־תצא תשס"ג)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425