ברכת אשר על התורה · ויקרא · פרק 26 · פסוק 8

"ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם רבבה ירדֹפו". שני פעלי רדיפה שבפסוק אינם מתורגמים בשווה: "וְרָדְפוּ מכם" מתורגם כצורתו "וְיִרְדְּפוּן מִנְּכוֹן", אבל "רבבה יִרְדֹּפוּ" מתורגם "לְרִבּוֹתָא יְעָרְקוּן". מה טעם השינוי? (פ' בהר בחקתי תשנ"ו) על שאלה זו השיב ר' רפאל בנימין פוזן שי': כבר העירו חז"ל שהחשבון אינו מכוון: מאחר שחמישה רודפים מאה - יחס של אחד לעשרים - היה לו לומר "ומאה מכם שני אלפים ירדופו"? "אלא אינו דומה מועטין העושין את התורה למרובין העושין את התורה" (ספרא בחוקותי פרשה א, וכן ברש"י).

לכאורה ראוי היה לחז"ל לשאול אותה שאלה על הפסוק "אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד אֶלֶף וּשְׁנַיִם יָנִיסוּ רְבָבָה" (דברים לב, ל), שגם בו אין החשבון מכוון, אבל שם לא העירו דבר, ומדוע? כי שם הם פעלים שונים "אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד אֶלֶף וּשְׁנַיִם יָנִיסוּ רְבָבָה": רודף, והוא האמיץ האוזר כוח לרוץ אחר האויב - "יִרְדֹּף אֶלֶף". ואולם המְנִיסִים, אלה שפחדם נופל על האויב גם ללא רדיפה - "יָנִיסוּ רְבָבָה" ואפילו הם שניים בלבד.

על דרך זו פתר אונקלוס גם אצלנו, שהרי מחשבון "שְׁנַיִם יָנִיסוּ רְבָבָה" עולה שאחד יניס חמשת אלפים. ומכיוון שברדיפה נאמר "אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד אֶלֶף", נמצא שהמֵניס פועל פי חמישה מהרודף. לכן כמו שתרגם שם "אֵיכְדֵּין יִרְדּוֹף חַד לְאַלְפָא וּתְרֵין יְעָרְקוּן לְרִבּוֹתָא", תרגם כך גם כאן, ולפי תרגומו הרי כאן ברכות שונות: "וְיִרְדְּפוּן מִנְּכוֹן חַמְשָׁה לִמְאָה", לחמישה יהיה אומץ לרדוף אחר מאה. אבל "וּמְאָה מִנְּכוֹן לְרִבּוֹתָא יְעָרְקוּן" (לרבבה יָנִיסוּ), פחדם של המאה יניס רבבה גם מבלי שירדפו אחריה. ואם כן החשבון מדוקדק, כי גם כאן המניסים פועלים פי חמישה מן הרודפים: אצל רודף "וְיִרְדְּפוּן מִנְּכוֹן חַמְשָׁה לִמְאָה" זהו יחס של אחד לעשרים, אבל במֵניס "וּמְאָה מִנְּכוֹן לְרִבּוֹתָא יְעָרְקוּן" זהו אחד למאה, שהוא פי חמישה מן הרודף. וכן תרגם להלן "וְנַסְתֶּם וְאֵין רֹדֵף אֶתְכֶם" (יז) "וְתִיעְרְקוּן וְלֵית דְּרָדֵיף יָתְכוֹן".

לאחר כותבי מצאתי כדבריי ב"לחם ושמלה". וכעין זה ברמב"ן: "שיתן להם אומץ לב וגבורה לרדוף חמשה מאה, ויתן מורך בלב האויבים שינוסו מאה מפני חמשה". אבל מהר"ם מרוטנבורג יישב בדרך שונה: "חמשה" מוסב גם לסיפא וכאילו נכתב "וחמשה [מאה] מכם, רבבה ירדופו" כלומר חמש מאות יניסו רבבה, "ועתה יהיה החשבון מכוון ושוה; לכל אחד עשרים".