רש"י ד"ה כל הנשוך, ...היה נזוק ומתנוונה והולך, אלא שנשיכת הנחש ממהרת להמית וכו'. לא ידעתי מה שייכת כאן נשיכת כלב או חמור, כשהמגיפה היא בנשיכת נחשים! ולשון מתנוונה לכאורה כמו מִתְנַוֵן. (פ' חקת תשנ"א) וראה ירושלמי למסכת ראש השנה (פ"ג, ה"ט) שמדייק בלשון הכתוב - "והיה הנשוך" אין כתיב כאן, אלא "כל הנשוך" - אפילו נשיכת כלב, אפילו נשיכת נחש. הערת הרב איתן שנדורפי שי': וראה "באר בשדה" שכתב: ויש לומר דמוציאי דיבה וכפויי טובה היו העם והם הערב רב ובהם שלטו הנחשים, אבל ישראל ששמעו ולא מיחו בהם נענשו בעונש קל בנשיכת כלב וחמור... ולא כעונש החוטא עצמו.
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · במדבר · פרק 21 · פסוק 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שם. ...לכך נאמר כאן "וראה אתו" - ראיה בעלמא, ובנשיכת הנחש נאמר "והביט" וכו'. ההבחנה בין ראיה להבטה אינה מובנת לי. אם הקב"ה אומר "יראה", סימן הוא שדי בכך, אם כן כיצד דורשים חז"ל מהפסוק המתאר את ההתרחשות בשטח שלננשכים על ידי נחש נדרשה הבטה, שהיא ממוקדת יותר? וצריך עיון. (פ' חקת תשנ"ו) הערת ר' חזקי פוקס שי': ראה "העמק דבר" שעמד על זה וכתב "דבדבר ה' כתיב 'והיה כל הנשוך', דמשמעו, אפילו קטנים שאינם בר עונשים, אלא משום בעידן ריתחא 'בהדי הוצא לקי כרבא', בהו סגי ראִיה בעלמא, אבל 'אם נשך הנחש את איש', היינו גדול בעל עונשים, דווקא 'והביט' בהסתכלות".
וראוי לציין כי נוסח דברי רש"י שונה במקצת מנוסח המשנה (סוף פ"ג דראש השנה). (פ' חקת תשנ"ח)
ועוד: כיון שנשיכת נחש ממהרת להמית, היה צריך להיות להיפך, כלומר לשון ראיה בקשר לנשוך הנחש? (פ' חקת תשנ"ט) הערת ר' חזקי פוקס שי': ואולי, אדרבה, מכיוון שארסו של הנחש חזק יותר ונשיכתו ממיתה במהירות רבה יותר, יש צורך בהבטה מכוונת ולא די בראיה בעלמא.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425