ברכת אשר על התורה · במדבר · פרק 2 · פסוק 17

"בתוך המחנֹת". לכאורה משתמע מכאן שנסעו במערך שבו חנו, ואף על פי כן אומר רש"י כאן - "לאחר שני דגלים הללו" כלומר כקורה נסעו, ורשב"ם על אתר מבאר כך בשפה ברורה עוד יותר. קושי נוסף הוא שבדיבור השני לפסוקנו (ד"ה כאשר יחנו כן יסעו) אומר רש"י - "הליכתן כחנייתן, כל דגל מהלך לרוח הקבוע לו", כלומר הדעה המנוגדת לדבריו בד"ה הראשון. (פ' במדבר תשס"ב) וראה מש"כ למעלה (בפסוק ט).

רש"י ד"ה ונסע אהל מועד. ראה מה שציינתי להלן (י, כא). (פ' במדבר תש"ס)

רשב"ם ד"ה כאשר יחנו כן יסעו, בכל ענין שהיו סביב למשכן הארבעה דגלים וכו'. כך היו סביב דרך הליכתם וכו'. והרי זה כמו רש"י - בדיבור הקודם רשב"ם אומר במפורש לפי השיטה שכקורה נסעו, ואילו כאן - כתיבה. (פ' במדבר תשס"ב) והנה יש הבדל דק בין פירוש רש"י לפירוש רשב"ם לפסוקנו. לפי רש"י, אותן שתי יחידות של שלושה שבטים - דגל יהודה ודגל ראובן - תמיד נוסעות לפני שהארון נוסע. ואילו רשב"ם אומר שתמיד לפני שנסע הארון, נסעו שתי יחידות של שלושה שבטים, אבל לא תמיד אותן שתי יחידות. כלומר לפי רש"י (ד"ה ונסע אהל מועד) מחנות בני ישראל נסעו תמיד בשורה ישרה (או כמעוין בכיוון מזרחי דרומי). לעומת זאת רשב"ם (בד"ה בתוך המחנות), שלפיו ההיערכות של המחנות תמיד היתה אותה היערכות, הן בזמן החניה הן בזמן הנסיעה, מרגיש צורך לומר שלא תמיד נסעו אותם השבטים בהתחלה. הסדר של נסיעת השבטים היה תלוי בשאלה לאיזה כיוון נסעו באותו זמן. (ראה הערתו של ר' מאיר יצחק לוקשין על פירוש רשב"ם שבהוצאת "חורב").

שם. ...ודרך ימין נמנו הדגלים, מזרח ודרום, מערב וצפון. ע"כ. לא ידעתי למה זה נקרא בפיו דרך ימין, לכאורה זה דרך שמאל. השווה משנה זבחים (פ"ה, מ"ג): "...דרומית־ מזרחית, מזרחית־צפונית, צפונית־מערבית, מערבית־דרומית". במקדש, כידוע, כל הפניות היו לימין (ראה יומא טו ע"ב), וזהו אפוא הנקרא דרך ימין, מה שאין כן כאן. (פ' במדבר תשנ"ו) הערת ר' חזקי פוקס שי': בימי קדם צורת ההתבוננות היסודית על העולם היתה כשהמבט מופנה לכיוון מזרח. וממילא נקודת ההתחלה היתה כשהמבט למזרח, וכשהאדם פונה אז לימין, דרך מסעו היא מזרח-דרום-מערב-צפון.