ברכת אשר על התורה · במדבר · פרק 13 · פסוק 8

"למטה אפרים". לא ידעתי למה הרי"ש שבאפרים קמוצה ולא פתוחה. (פ' שלח תש"ן) ומעין זה למעלה (א, לג). וראה מש"כ למעלה (ט, ב) על הפסוק "ויעשו בני ישראל את הפָּסח במועדו".

"למטה אפרים הושע בן נון... למטה יוסף למטה מנשה גדי בן סוסי". קשה לי: למה הכתוב מוסיף "למטה יוסף" רק אצל מטה מנשה (פסוק יא), ולא אצל אפרים (פסוק ח), אף שאפרים הוא המועדף על ידי יעקב אבינו. ואמר לי אפי סלוצקי מגני־טל דבר נחמד, אף שאינו משתמע כאמת: אפרים ומנשה הם היחידים מבין השבטים שלא נולדו בארץ ישראל. והנה מנשה המתייחס ליוסף, אינו צריך תפילה בעדו, מה שאין כן אצל אפרים, שעליו - על נשיאו־נציגו אצל המרגלים - צריך היה משה להתפלל, כמבואר ברש"י להלן (בפסוק טז). (פ' שלח תש"ן)

לפי "משך חכמה" היה גלוי למשה רבנו ברוח הקודש, שחצי מבני שבט מנשה יתיישבו בעבר הירדן וחציים בארץ ישראל. משה בחר נציג מאותו פלג שחיבב את ארץ ישראל והיה מוכן לוותר על נחלה מיידית בעבר הירדן. דבר זה רמוז בייחוס מנשה ליוסף, שכן כך היתה מידתו של יוסף, שחיבב את ארץ ישראל. עיין שם. (פ' שלח תשנ"ב) וראה חזקוני על אתר שכתב: אף על פי שבמקומות אחרים נקרא יוסף על שם אפרים (ראה יחזקאל לז, טז), כאן כללו על שבט מנשה, לפי ששניהם הוציאו דיבה, יוסף על אחיו ונשיא מנשה על הארץ (אבל נשיא אפרים הוא יהושע בן נון שלא הוציא דיבה), ומהאי טעמא בפרשת מסעי (להלן לד, כג) ובספר יהושע (יז, א) נקרא עוד יוסף על שבט מנשה, משום דשם משתעי בחלוקת הארץ, ועל הארץ היתה הדיבה, ולפי שנשיא אפרים לא הוציא דיבה, הפרידם כאן זה מזה. ע"כ. ומעין זה יש אצל רמב"ן (למעלה א, לב ד"ה לבני יוסף לבני אפרים), וכן אצל רבנו בחיי ו"דעת זקנים מבעלי התוספות" על אתר. וראה גם "העמק דבר" על אתר.