ברכת אשר על התורה · בראשית · פרק 39 · פסוק 1

רש"י ד"ה ויוסף הורד, ...מה זו לשם שמים, אף זו לשם שמים, שראתה באיצטרולוגין שלה שעתידה להעמיד בנים ממנו וכו'. קצת תמוה שרש"י מציג את אשת פוטיפר כמתכוונת להשיג "לשם שמים" בדרך לא כשרה כל כך, ואכן כך גם תמר, כשישבה על פרשת הדרכים. גם תמוה שרש"י מדבר על העמדת בנים, בלשון רבים, בעוד שבמקורו (בראשית רבה פה, ב) מדובר על בן, לשון יחיד, וקשה לדעת למי מתכוון הדרשן. (ואולי רש"י משנה בגלל קושי זה?). ומעניינת המגמה ליתן אינטרפטאציה חיובית לכל הקשור בזרע ישראל, ושלילית לקשור לצד האחר, ראה דברי רש"י ביחס למשפחת עשו בסוף פ' וישלח. בוודאי יש סרך מן העקרון של "תולה קלקול במקולקל" אך מותר לשאול, עד היכן מגיע החופש במגמות אלה, לכאן ולכאן. (פ' וישב תשמ"ו)

וראה "דעת זקנים מבעלי התוספות" כאן ולמעלה (לח, א) המסיק שירידת יהודה מאת אחיו קדמה למכירת יוסף, ולכאורה זה משפיע על תפקודו בכל הפרשה שלאחר מכן, מפ' מקץ ואילך. (פ' וישב תשמ"ז)

וקשה לי, והרי יהודה היה מעורב בהחלט במעשה, ר' למעלה (לז, כו) "מה בצע כי נהרג את אחינו". (פ' וישב תשס"ג)

"ויקנהו פוטיפר... מיד הישמעאלים". פס' נו הוא איזכורה האחרון של מכירת יוסף, אך עדיין לא מצאתי ביאור מספק לכל האיזכורים הקודמים, והרי הם:

(לז, כא) "...ארחת ישמעאלים". (לז, כז) "...לכו נמכרנו לישמעאלים". (לז, כח) "ויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו... וימכרו את יוסף לישמעאלים". (לז, לו) "והמדינים מכרו את יוסף אל מצרים, לפוטיפר...". לפי פשוטם של הכתובים קשות לפחות שלש שאלות עיקריות: (א) מי מכר המכירה הראשונה (מן הבור) - אחי יוסף או המדינים? (ב) מי מכר את יוסף לפוטיפר, המדינים או הישמעאלים? (ג) ואם המדינים לא מכרו לישמעאלים, וגם לא לפוטיפר - מה תפקידם בפרשה זו? (פ' וישב תשס"ד) ור' מש"כ למעלה (לז, כח).

"פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים איש מצרי". שם ועוד שלושה תארים, אך בהמשך הולך ופוחת, עד שבפס' ז-ח אינו אלא אדון. (פ' וישב תשס"ז)

"...סריס פרעה". כאן הוא מתכנה "סריס" וכבר כאן מתרגם־מפרש יונתן בן עוזיאל "בגין למעבד עמיה משכביה דכורא", וראה רש"י להלן (יט ד"ה פוטי פרע) "הוא פוטיפר, ונקרא שמו פוטי פרע שפרע על שנסתרס מאליו, לפי שחמד את יוסף למשכב זכר". (ע"פ סוטה יג ע"א). (פ' מקץ תשנ"א)

"ויקנהו פוטיפר סריס פרעה". תמוה שאין רש"י מביא כאן את דברי רב (סוטה יז ע"ב) שקנאו לעצמו, למשכ"ז, כפי שהוא מביאם להלן (מא, מה ד"ה פוטי פרע). (פ' מקץ תשמ"ט)

כל עניין סריסות זו קצת תמוה, ר' דברי רש"י להלן (פס' יט ד"ה ויהי כשמע אדניו). (פ' וישב תשס"ג, מלון גולדן טוליפ, ים מלח) ור' גור אריה שאין הכוונה שנסתרס לגמרי אלא שנתמעטה תאוותו, ועדיין היה נזקק לביתו. ור' דברי רמב"ן שם.

רשב"ם ד"ה שר הטבחים, על ידו נידונים הנרצחים והאסורים בבית הסוהר שלו. ע"כ. ונראה שמבקש להבחין בזה בין שר הטבחים שבכאן ולבין "שר בית הסהר" דלהלן (פס' כג). וקשה לי הלשון "נידונים הנרצחים". (פ' וישב תשמ"ז)

ובוודאי שאין זה התואר של הממונה על טביחת הבהמות למלך, מעין אחראי למטבח המלכותי. והראיה, שלמטה (מ, ג) פרעה מפקיד את שני סריסיו שחטאו לו, בידו של שר טבחים הלז, הוא אדוני יוסף והוא פוקד את יוסף עמהם. "שר בית הסוהר" הנ"ל משרת תחתיו. (פ' וישב תשנ"ד) ור' מש"כ למעלה (לז, לו).