"ויתנו אל יעקב את כל אלהי הנכר אשר בידם ואת הנזמים אשר באזניהם". ולא ידעתי, מה עניין הנזמים דווקא, ולא ראיתי שיעירו, אך ר' התרגומים המתרגמים "ית קדשיא", ונראה שזה כדי ליישב השאלה הנ"ל, ואולם מנין להם שהיה דוקא בנזמים ענין מיוחד של ע"ז? (פ' וישלח תש"ן, בשערי צדק)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · בראשית · פרק 35 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כבר בימי יעקב אבינו עגילים אצל בנים היו תופעה שלילית, ועל כן אספם מידיהם וקבר אותם תחת האלון. (פ' וישלח תשס"ב)
היחיד אשר שם לב להבלטת הנזמים מתוך שללה של שכם הוא חזקוני והוא מסב "באזניהם" על אלהי הנכר, הוא מניח אפוא שהיו אלה פסילים שנזמים נתונים באזניהם, ויש רק לבדוק, אם מצינו כזה גם במקום אחר, ויהיו מקורו שלו לפירוש מקורי זה. (פ' וישלח תשס"ד) וכן במשך חכמה ור' רש"ר הירש והעמק דבר.
כלום יש משום לשון נופל על לשון "באלה" שתחתיה טמן יעקב את אלהי הנכר של שכם? (פ' וישלח תשס"ב)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425