ברכת אשר על התורה · בראשית · פרק 19 · פסוק 8

"הנה נא לי שתי בנות" וגו'. דברי רמב"ן (על אתר) בביאור ענין זה קשים, אף כי הוא מסתמך על חז"ל הדורשים את לוט לגנאי. שהרי לוט למד גמילות־חסד ובמיוחד הכנסת־ אורחים בביתו של אברהם אבינו. ואולי אפשר לומר כך - לוט כלל לא הציע למסור להם לאנשי סדום את בנותיו, אבל ביקש להמשיל להם משל: כלום מתקבל על הדעת שאוציא לכם את האורחים שבאו לצל קורתי, והרי דרישתכם זו דומה לדרישה שאוציא לכם את בנותי! ועל כך הגיבו אנשי סדום באמרם "האחד בא לגור וישפט שפוט" (ט), וזוהי השפיטה המוזכרת בריש הפרק. ומה שאמרו ז"ל "וזה מוסר בנותיו להתעולל בהן, א"ל הקב"ה, לעצמך אתה משמרן" - עצם משילת המשל כמסירה להם דמיא, כלו' רעיון מעין זה קרוב רק ללבו של מי ששומר בנותיו לעצמו. (פ' וירא תשמ"ג)

היום (ש"ק פ' וירא) שאלתני ממן שתי' על ענין תשובת לוט וקראתי לה דברי רמב"ן, וגם חיפשתי אצל פרשנים אחרים, ומעניין שרובם מתעלמים מן הקושי, לרבות בעל "אור החיים" הק' שאצלו ציפיתי לתשובה. במקראות גדולות "רב פנינים" אין בנדון כלום, להוציא הערה קצרה של ר"ע ספורנו שאינה אלא השערה. לעומת זאת יש בחומש "תורת חיים" הסבר יפה של רבינו חננאל וז"ל: חלילה שהיה מפקיר בנותיו, אלא כאומר לחבירו: הלא ביתי פתוחה, קח מה שתרצה. או: כמשליך עצמו על האדם כשרוצים לרצחו ואומר הרגוני, כי ידע שלא יעשה. ור' גם רלב"ג בתועליות (התועלת הכ') שכתב: ולזה תראה שהיה נקל ללוט להוציא ולתת בנותיו הבתולות לאלו החטאים למלאות תאותם, להציל האנשים האלה מהפעל ההוא המגונה מאד והוא משכב זכור. כי משכב הנשים הוא לפי החוק הטבעי ואין כן משכב הזכרים. בחומש "כתר" לא מצאתי דבר. אין נדרשים לשאלה ישרה, לא רמבמ"ן, ולא משך חכמה. אך ראה לעומתם "עקידת יצחק", שד"ל ורד"צ הופמן. (פ' וירא תשס"א)