ברכת אשר על התורה · דברים · פרק 9 · פסוק 11

כאן יש משום תיאור מפורט של חטא העגל, ולא רמיזה עדינה כבריש הספר. וכן הוא להלן (כג ואילך) באשר לחטא המרגלים, וגם בפסוק כב איזכור בוטה וברור של חטאים. למה אפוא העדינות שבנאום התוכחה הראשון? משום שהיה ראשון? והראה לי ר' בנציון קריגר שי' "שפתי חכמים" בריש ספר דברים (אותיות א-ב), שכבר נשאל מעין הנ"ל. ו"גור אריה" שם משיב: בכאן, לפי שהוא ראש הספר, ואין להתחיל בחטא ישראל שהוא גנותן, ולפיכך סתם הכתוב וכתבן ברמז, מפני כבודן של ישראל. עיין שם. (פ' עקב תשנ"ג) הערת הרב איתן שנדורפי שי': מעין זה מוצאים אנו בפתיחת ספר במדבר (ראה רש"י במדבר ט, א). וב"תנא דבי אליהו רבה" (פרק יא) מבואר שלכן לא נכתבה פרשת פילגש בגבעה בתחילת ספר שופטים, אף על פי שהיתה בתחילת התקופה - כדי להסתיר גנותם של ישראל. כך נראה להסביר גם את תחילת ספר שמואל. בפרק ד שם מסופר שבני ישראל יצאו למלחמה עם פלשתים ונגפו, והסבירו המפרשים (רד"ק ואברבנאל שם ד, ד ומלבי"ם שם ד, ג) שהיה זה בגלל עבודה זרה שהיתה בידיהם. נראה שהכתוב הסתיר זאת כדי לא לפתוח את הספר בגנותם של ישראל. וכך גם במגילת אסתר. חז"ל (מגילה יב ע"א) שואלים מדוע נגזרה על ישראל גזירת השמד בימי המן, ותרצו שני תרוצים: (א) מפני שנהנו מסעודתו של אחשוורוש. (ב) מפני שהשתחוו לצלם בימי נבוכדנצר. והנה לא נזכר כלל במגילה שישראל השתתפו בסעודתו של אותו רשע וכן לא נזכר שהשתחוו לצלם, אלא שלא רצתה המגילה לפתוח בגנותם של ישראל. הערת הרב פינחס דנינו שי': לפי זה צריך עיון הפתיח של ספר הושע.