רש"י ד"ה ושער שחר, מנין אף הירוק... תלמוד לומר "ושער" וכו'. הדרשה היא כאילו הו"ו יתירה, אך כלום אמנם כן? והרי אי אפשר בלעדיה. והנה "אליהו רבה" על מסכת נגעים (פ"י, מ"ג) מבאר שכיון שכתוב "ושער שחר צמח בו", ולא כתוב "וצמח בו שער שחר" כפי שכתוב אצל שיער צהוב "ובו שער צהב" (פסוק ל) "ולא היה בו שער צהב" (פסוק לב), מזה למדו שהו"ו של "ושער שחר" בא לרבות כל שיער לבד מצהוב, ורק בצהוב הכוונה דווקא צהוב. ובאשר ללשון "ירוק" שברש"י כאן - משמעו צהוב, והוא בגוון אחר מן הצהוב שהוא סימן לטומאה, שכן ההוראה הקדומה של "ירוק" היא: צהוב, כמבואר במסכת כתובות (קג ע"ב) - "פניו ירוקין - סימן רע לו". עיין שם.
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · ויקרא · פרק 13 · פסוק 37
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שם. ...ולשון צהוב דומה לתבנית הזהב וכו'. זה שרש"י מבאר לשון צהוב רק כאן ולא למעלה (בפסוק ל), ראה "שפתי חכמים" (אות ק). (פ' תזריע מצורע תשמ"ח)
רש"י ד"ה טהור הוא וטהרו הכהן, הא טמא שטהרו כהן, לא טהור. ע"כ. ומה יהיה אפוא במקרה של מחלוקת בין המומחה ובין הכהן? (פ' תזריע מצורע תשנ"ג) הערת הגר"א נבנצל שליט"א: דברי הכהן שאינו מומחה בטלים.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425