רש"י ד"ה ויוצא יוסף אתם, לאחר שנשקם (יעקב), הוציאם יוסף מעם ברכיו (של יעקב) כדי לישבם וכו'. וקשה לי, הנה כבר היו בני כ"ד-כ"ה שנה ורש"י מתארם כילדים קטנים, בעוד שלמעלה עשה את מנשה בן ה'-ז' למתורגמן (מב, כג). עוד קשה, מדוע הוציאם, הרי עד עתה היו קרובים ליעקב ביותר, ולכאורה דבר לא מנע ממנו לברכם. ובעצם קשה להבין, למה יוסף שנבון וחכם היה, הכניס עצמו למצב כזה, כלו' מדוע לא הביא אל יעקב תחילה את מנשה ואחר את אפרים, שהרי לא מצינו שאדם יברך שני בנים בעת ובעונה אחת, והם אפילו לא תאומים. ומאידך, מכיוון שיעקב עשה כן, למה אנחנו נמנעים מזה? (פ' ויחי תשנ"ד, תשנ"ו, תשנ"ז, תשנ"ט)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · בראשית · פרק 48 · פסוק 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ועתה קשים לי דברי רש"י "לישבם זה לימין" וכו'. למה לא: להעמידם? כלום בילדים ברכה בישיבה דווקא ולא בעמידה? (פ' ויחי תשס"ב) ור' באר בשדה שבהיותם על ברכי יעקב היה טורח גדול להרים ידיו ולסמוך עליהם, לכן הוציאם והושיבם על הארץ לפניו.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425