רש"י ד"ה לא יתן, משמש למעלה ולמטה, אעץ ואפרי. ע"כ. כלומר כאילו כתוב: ועץ הארץ לא יתן - ולא יתן פריו. מסתבר שדברי רש"י אלה קשורים לדיבורו הקודם שעל פי "תורת כהנים", וגם אל זה שלאחריו: הרי שתי קללות, כלומר שלא יחניט פירותיו, וכשיפרח - ישירֵם. אך קשה להבין, מה טעם בחלוקת העדר פרי לשתיים, לפי סיבותיו, שהרי התוצאה אחת היא. כלום כל זה למען הצדק את המספר שבע? (פ' בחקתי תשמ"ח) הערת הגר"א נבנצל שליט"א: שהארץ לא תצמיח עצים, ושעצי הארץ לא יתנו פירות.
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · ויקרא · פרק 26 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425