רש"י ד"ה בקר וצאן, דבר מועט, בקר אחד וצאן אחד בלבד. ע"כ. וכך אף כי אפשר היה לפרש שמות אלה כשמות קיבוציים, וכפי שרש"י עושה במקומות רבים לגבי בקר וכפי שמקובל להבין תיבת "צאן" בכל מקום. ולכאורה זה מעין "תולין קלקול במקולקל". (פ' בלק תשנ"ד) הערת הרב איתן שנדורפי שי': וראה דברי בעל "דבק טוב" המובאים בהערת הרב חיים דוב שעוועל ב"רש"י פירושי התורה", וכה דבריו: בכל מקום נאמר "צאן ובקר" וכאן אמר "בקר וצאן", להורות לנו שנתן בו עין הרע ונתחרט, כדרך הרשעים - אומרים הרבה ועושים מעט. לכן פירש רש"י: דבר מועט. ע"כ. ולפי "נחלת יעקב" אם אכן היו בקר וצאן מרובים, היה הכתוב סותם ואומר "ויזבח זבחים".
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · במדבר · פרק 22 · פסוק 40
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425