רש"י ד"ה ויהושע וכלב חיו, ...אלא מלמד שנטלו חלקם של מרגלים בארץ וקמו תחתיהם לחיים. ע"כ. כלומר הם נטלו נחלת המרגלים המפוזרת בין כל השבטים, בנוסף על נחלתם הטבעית שלהם, וכלב קיבל בנוסף גם את חברון! שהרי אין לומר שהפסידו את חלקם המגיע להם מכל מקום. וראה בבא בתרא (קיז ע"ב) ורשב"ם שם (ד"ה היה מבאי הארץ). ועתה קשה לי, מכח איזה דין ירשו את נחלת עשרת המרגלים, ולא ירשו יורשיהם. ויש מקום לשאול, משום שאין כאן ציווי שכך צריך להיות, כי אם עובדה שכך היה. (פ' שלח תשמ"ט) וראה "תורה תמימה" על אתר. לדבריו, העובדה שהמרגלים איבדו את חלקם לדורות בארץ נלמדת מהפסוק "אבינו מת במדבר והוא לא היה בתוך העדה" (כז, ג), ודרשו (בבא בתרא קיח ע"ב) "זה עדת מרגלים", משמע שאם היה בעדת המרגלים, לא היו טוענות בנותיו על חלק ירושתן, כי בדין הוא שאיבד חלקו.
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · במדבר · פרק 14 · פסוק 38
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ותמוה שכאן בדברי משה באים השניים בסדר הפוך מזה שבדברי ה' בפסוק ל. (פ' שלח תשנ"ח)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425