ברכת אשר על התורה · דברים · פרק 11 · פסוק 6

"ואשר עשה לדתן ולאבירם" וגו'. תמהתי שאין משה רבנו ע"ה מזכיר כאן את קֹרח שהיה ראש המורדים עד שראיתי שכבר שאל כן רמב"ן על אתר הרואה במות קרח ור"ן מקריבי הקטרת הזרה מהלך נורמלי שאינו טעון איזכור, שכן זר הקרב להקטיר קטורת דינו מיתה (ראה במדבר יח, ד), אבל דתן ואבירם לא היו בין מקריבי הקטורת (ראה רמב"ן במדבר טז, טז ו-כט), אלא נענשו מפני שביזו את כבוד הרב, וכפרו בכל מעשי ה' אשר עשה במצרים ובמדבר ובמעמד הר סיני. וראה "העמק דבר" המדגיש את ותקם של דתן ואבירם בעסקי מחלוקת, בעוד שקרח בעל מחלוקת חד־פעמי היה, וכה דבריו: ואשר עשה לדתן ולאבירם - ...המה הצו המחלוקת שלא לשם שמים משנאתם את משה, מה שאין כן הר"ן איש היו צדיקים ונכנסו למחלוקת לשם שמים, משום הכי חושב בזה טובה גדולה לישראל מה שנבלעו בארץ, אבל על שריפת הר"ן איש נצטערו הרבה כמבואר שם. וקרח עצמו, אף על גב שהוא עיקר מחלוקת זו, מכל מקום לא היה באמת בעל מחלוקת ואיש ריב ומדון, רק באותה שעה היה רוח קנאה עוכרתו. אבל דתן ואבירם היו בעלי מחלוקת ומחרחרי ריב, והיו לאבני נגף בישראל, והיה שמחה גדולה כשנפטרו מהם. ע"כ. (פ' עקב תשמ"ט) הערת ר' זאב נוימן שי': וכך העיר הגרצ"י קוק בכתי"ק: "הם העיקרים שאמרו לא נעלה ויצאו נצבים פתח אהליהם".

על כל פנים ראיתי בעיון נוסף בפרשת קרח שהכתוב עובר שם מדיבור על קרח לדתן ואבירם ולהיפך ולכולם יחד, ודבר זה ראוי לעיון מדוקדק. (פ' עקב תשנ"ה) וראה מש"כ בספר במדבר (ג, כט; ריש פרשת קרח; טז, א ו-כט). הערת הרב פינחס דנינו שי': ועיין גם אור החיים הק' לספר במדבר (כו, ט). לדבריו, דתן ואבירם גרמו לחטא העדה ואולי אף לחטאו של קרח.

"...ואת בתיהם ואת אהליהם" וגו'. ראה ראב"ע: ואת בתיהם, הם נשיהם ובניהם. ע"כ. (פ' עקב תשנ"ט)

רש"י ד"ה בקרב כל ישראל, ...אמר לו (רב נחמיה), שנעשית הארץ מדרון כמשפך וכו'. קשה לי: מה תוקן בתמונה זו, והרי גם לפיה יש פיות הרבה לאדמה - כל המשפכים שנפתחו. (פ' עקב תשס"א)

וראה "שפתי חכמים" (אות ה) שהרגיש בקושי, ועל כן מפרט את התמונה שמצייר רב נחמיה ומבליט את הנס הגדול שאירע על פיה. ונכונה שאלתו באשר לסדר דיבורי המתחיל, ותשובתו לא הבינותי. (פ' עקב תשס"ב)