ברכת אשר על התורה · שמות · פרק 31 · פסוק 12

בין הציווי הנראה כחותם את פרשות מלאכת המשכן (לא, א-יא) לבין הסיפור על חטא העגל (לא, יח ואילך) באה מצוות השבת. חז"ל (מכילתא דרבי ישמעאל, ריש ויקהל) מצביעים על קשר הלכתי המחבר בין השבת לבין מלאכת הקמת המשכן: "ויקהל משה" (שמות לה, א) - למה נאמרה פרשה זו? לפי שהוא אומר "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כה, ח) - שומע אני בין בחול בין בשבת... תלמוד לומר "ויקהל משה... ששת ימים תעשה מלאכה" - בחול ולא בשבת. ע"כ. מתוך עירוב הפרשיות של ציווי השבת ומלאכת הקמת המשכן, למדו חז"ל על האיסור לבנות את המשכן בשבת. יתרה מזאת - מתוך סמיכות הפרשיות למדו חז"ל מהן המלאכות האסורות בשבת, שכן ל"ט אבות המלאכה האסורות בשבת, מבוססות על המלאכות הנצרכות להקמת המשכן. ועדיין יש לעמוד על סדר הפרשיות הכולל יותר (משכן־שבת־עגל־שבת־משכן), שכן לאחר פרשת מעשה העגל, שוב בא ציווי על שמירת השבת (לה, א-ג) ושוב באות פרשות העוסקות במשכן (ויקהל ופקודי).