ברכת אשר על התורה · בראשית · פרק 40 · פסוק 1

"...לאדניהם". למעלה (כ, יג) בקש רש"י להוכיח שלשון אדנות בא ברבים, והנה כאן הוכחה מכרעת שאכן כדבריו, ומשום מה לא הביאה. (פ' וישב תשס"א, בשערי צדק)

רש"י ד"ה אחר הדברים האלה, לפי שהרגילה אותה ארורה וכו'. והרי זה ראשית כל תורת התקשורת, ותמוה שאין מלמדים ואין מדגישים קטע זה. (פ' וישב תשנ"ב)

"חטאו משקה מלך מצרים והאפה... ויקצף פרעה על... שר המשקים ועל שר האופים". זו הפעם הראשנה שעמדתי על כך, שתחילה כתוב "משקה... והאפה", ואלו הקצף יצא על השרים של שני תחומים אלה, ורציתי לומר שפרעה כעס עליהם, כאחראים לדבר מעין אחריות מיניסטריאלית ואחר מצאתי שכך מפרש ר"ע ספורנו. אלא שעל זה קשה מן האמור בפס' ה - "המשקה והאפה". ואין לומר שבהיותם בבית הסהר ניטל תואר השררה מהם, שהרי בפס' ט נאמר "ויספר שר המשקים..." וכן אח"כ בפס' טז "וירא שר האפים..." ואם תמצי לומר שלגבי יוסף נשארו עדיין שרים (לשעבר), הרי בפס' כא וכב עדין הם נקראים שרים, אפילו שר האפים שנתלה, ופסוקים אלה אינם בקשר ליוסף - פירושו של ר"ע ספורנו נשאר אפוא מוקשה, קושי שנשאר לאורך כל הפרשה. וכן פירש ר"י אברבנאל. (פ' וישב תשמ"ז) ובאמת כך דרכו של עולם שבשעת גזר דין מזכירים תאריו של נידון למען יראו ויראו, ובזה מיושבים התארים המופיעים בפסוקים כא וכב. ור' העמק דבר ורש"ר הירש.