ברכת אשר על התורה · שמות · פרק 6 · פסוק 3

רש"י ד"ה וארא, אל האבות. נראה שרש"י (או המדפיס) קיצר וכתב "אל האבות" במקום לפרט, ככתוב לפנינו. (פ' וארא תשל"ב)

עתה ראיתי שבעל "שפתי חכמים" (אות ג) כבר מביא כך בשם רא"ם. (פ' וארא תשמ"ז)

ועל כל פנים כבר בדפו"ר כמו לפנינו. (פ' וארא תשנ"ט) וב"רש"י השלם" על אתר (הערה 5) הביאו דברי "ספר הזכרון" הסובר כרא"ם, שרש"י תפס לשון קצר והוסיפו, שמה ששינה כאן רש"י מדרכו ולא הביא המקרא כצורתו, זה מפני ששינה ממנהגו בבאור פרשה זו בכלל, לפי שאינו מפרש פרשה זו תיבה תיבה כפי מנהגו, אלא קושר כל הפרשה והולך. או יש לומר שרש"י לא קיצר אלא המעתיק ממנו הוא שקיצר ונתפשט הדבר בכל הנוסחאות. ובאמת בספרי הרמב"ן, בהביאו את דברי רש"י, כתב: "וארא אל אברהם" וגו', ולא "אל האבות" (ראה גם דפוס רומא ואלקבץ). וראה "גור אריה" ו"דברי דוד" שבכוונה נקט רש"י "אל האבות". וראה גם "משכיל לדוד" שבאר על דרך הנסתר.

רש"י ד"ה ושמי ה' לא נודעתי להם, ...שהרי הבטחתים ולא קיימתים. ע"כ. ולכאורה צריך לומר: קיימתי בלא מ"ם סופית, שהרי המ"ם שב"הבטחתים" מוסבת על ישראל, מה שאי אפשר לומר על זו של "קיימתים", ועל מה היא מוסבת אפוא? ברם, כך הגירסה גם בחומש "תורת חיים" ועוד, וגם בדפו"ר. רק בחומש "המאור" תיקנו על ידי השמטת המ"ם. (פ' וארא תשנ"ג)

וראה קושיית בעל "כלי יקר" על שפתח הכתוב בראייה וסיים בידיעה, קושייה שיש לה אולי מקום, אך תשובתו לענ"ד טובה פחות מן הקושיה. (פ' וארא תשס"ה) וכן למעלה (ב, כה) נאמר: "וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים" (הערת ר' גרשון באס שי').