"ותאמרנה איש מצרי הצילנו". ושאלני רפאל שי': ומנין ידעו־הכירו שהוא "איש מצרי", וענה מיניה וביה - לפי בגדיו. ואז שאלתי עצמי, והרי נגאלו ממצרים בזכות שלא שינו לא לשונם ולא בגדיהם? וראיתי בפי' שבחומש "רב פנינים" שביקשו לומר בזכות איש מצרי, כלומר אותו המצרי שמשה הרגו, ניצלנו, והוא לפי סיפור משה רבנו ע"ה להן (מקורו בשמות רבה א, לב). ואולי בתור קרוב למלכות מותר היה (ובמקרה שלו אף מוכרח היה) ללבוש בגדי מצרי. (פ' שמות תשמ"ח) והוסיף נתנאל שי': יתכן שגם היה מוכרח ללובשם כאיש שבורח ממצרים. אם היה לובש בגדי עברים, היה מתבלט ונתפס מיד. וראה מש"כ להלן (ג, כב) שבאמת לא נזכר במדרש שלא שינו מלבושם, אלא טעות היא זו. וראה גם "תוספות השלם" על אתר (אותיות א-ה) שנדרש לזה.
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · שמות · פרק 2 · פסוק 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425