"וירא כי לא יכל לו ויגע בכף ירכו". כאלו נאבקו עד כה על־פי כללים ספורטיביים נתונים, ורק משראה המלאך, "כי לא יכול לו", רק אז עשה דבר שאסור לעשותו על־פי כללים אלה. וזה תמוה. ומכל מקום קשה, למה לא עשה כן מיד? וקשה לקבל דברי בעל הטורים על אתר, ובדברי ר"ע ספורנו יש תשובת מה, אבל ודאי שאין הם פשוטו של מקרא. ור' תרגום יונתן בן עוזיאל "שאין לו רשות", וכן ברמב"ן, אך גם לפי זה קשה, ומי הירשה לעשות כן, כלו' לגעת בכף ירכו, עכשיו יותר מאשר בתחילת המאבק. (פ' וישלח תשמ"ח) ור' חזקוני שלא היה לו רשות להזיקו, אלא שלחו ה' לחזק לבבו ולברכו. ומכל־מקום הזיקו מעט, להודיעו שהוא מלאך ה'.
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · בראשית · פרק 32 · פסוק 26
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425