רש"י ד"ה ואת לאה וילדיה אחרונים, אחרון אחרון חביב. ע"כ. לכאורה צריך היה ד"ה להיות: ואת רחל ואת יוסף אחרונים, שהרי הם אחרוני האחרונים, ובהם מדובר, ולא ראיתי בשום מקום ציון ד"ה זה אע"פ שזה פשוט (לא בדפו"ר, לא אצל ר' אברהם ברלינר וגם לא בחומש עם פירושו של רש"ר הירש, שם הגיה ר' יוסף שמואל פוגל ז"ל את רש"י והכינו לדפוס). (פ' וישלח תשמ"ב)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · בראשית · פרק 33 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ור' במקורו של רש"י (בראשית רבה עה, יא) "וישם את השפחות ואת ילדיהן ראשונה, הדא אמרה, אחרון אחרון חביב", ודומה שזהו מקור השיבוש, שם ברור הדבר שההערה באה משום הקושי שבפס' "ואת לאה וילדיה אחרונים ואת רחל ואת יוסף אחרונים", ואין אחרון אחרי האחרון. ואולם ראה תוס' יו"ט (דמאי פ"ז מ"ג מובא ב"תורה תמימה" שמות ד, א): "מכאן שדרך הכתוב לקרוא אחרון גם לאמצעי, שהרי אחרי האות השני שקראו הכתוב אחרון, בא אות שלישי". (פ' שמות תשמ"ט)
גם אצל "יוסף הלל" אין כלום בזה, ור' אריכות לשון אצל "מלכה של תורה", אך דבריו מגומגמים. (פ' וישלח תשנ"ה)
ולכאורה פשוטו של מקרא הוא שיעקב שם את לאה וילדיה ואת רחל ויוסף בשורה השניה, מאחורי זלפה ובלהה ובניהם, שהיו בשורה הראשונה, ואז הכל אתי שפיר. אך ראה ראב"ע על אתר האומר בדיוק להיפך. כלו' "אחרונים" מוסב על רחל ויוסף דווקא. (פ' וישלח תשנ"ט) ור' באר היטב שהתקשה רש"י למה נקראו גם לאה וילדיה "אחרונים", הלא רחל ויוסף היו אחריהם. אלא קרא הכתוב לשתי הגבירות וילדיהן "אחרונים", לפרש חביבותן לעומת השפחות וילדיהן.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425