"הוא אהרן ומשה". לכאורה היה צריך לומר: הם, או: אלה, ולא לשון יחיד, וזה קצת קשה. ר' עמוס חכם ב"דעת מקרא" על אתר ער לקושי, אך מכניס מלה זרה - צמד - כדי להצדיק את לשון היחיד, ומאוד אין זה נראה. ואותו הקושי כמובן גם בפסוק הבא - "הוא משה ואהרן". (פ' וארא תשס"ו) וראה דברי ר' חיים שרעבי בספרו "דיוקים ודקדוקים בתורה" (עמ' 488), שהביא דברי "העמק דבר" על אתר העומד על שינוי סדר שמותיהם של משה ואהרן בפסוקים כו-כז ומבאר כי בעיני ישראל היה אהרן קודם למשה (משה גדל בפלטין של מלך ובמדין, לכן לא הכירוהו. אהרן לעומת זאת היה מעורב עם הבריות - אוהב שלום ורודף שלום), אבל בעיני פרעה היה משה גדול מאהרן (פרעה הכיר את שמו וחכמתו של משה שנתגדל בביתו). מלת "הוא" אם־כן באה להדגיש נקודה זו ולהציג את הראשון מבין השניים כעיקר, והשני - נספח לו. ראה עוד שם.
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · שמות · פרק 6 · פסוק 26
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425