ברכת אשר על התורה · במדבר · פרק 14 · פסוק 36

"...להוציא דבה על הארץ". מפרשי התורה הרבו לדבר על טיב חטאם של המרגלים ובני דורם, ולעניות דעתי יש כאן שלושה שלבים - החטא שבשילוחם (דברים א, כב), הוצאתם את דיבת הארץ שבכאן ומאיסת הארץ: "וימאסו בארץ חמדה לא האמינו לדברו" (תהלים קו, כד), ומסתבר שבדבר אחרון זה נטלו חלק רוב העם. ולא ידעתי למה מפרשי התורה אינם מביאים את פירושו של דוד מלך ישראל. ושמא זה משום ש"וימאסו" כולל בתוכו את האחרים. (פ' שלח תשמ"ט, תשנ"ג, תשנ"ח, תשנ"ט - מלון קרלטון ים המלח) הערת הרב איתן שנדורפי שי': עיין רמב"ן (למעלה יד, א) שהביא את הפסוק מספר תהלים.

וראה מה שכתבתי להלן (מ, ד"ה כי חטאנו). (פ' בהעלתך תשס"א)

רש"י ד"ה במגפה לפני ה', ...ונשתרבב לשונם עד טבורם וכו'. אף פעם לא הבינותי ולא מצאתי הסבר ליצירה דמיונית זו שחז"ל מציירים כאן (סוטה לה ע"א, וכן תרגום יונתן בן עוזיאל) ובמקרים דומים, שהרי זו בריאה מיוחדת, ומה היא מוסיפה לאמונה, ליראת שמים ולכל מה שהוא יתברך דורש מאיתנו. כלום ריבוי ניסים מחזק את אלה? (פ' שלח תשמ"ז) וראה "כלי יקר" שכתב: לפי שנאמר "זורו רשעים מרחם תעו מבטן דוברי כזב", והתינוק כשהוא במעי אמו אז הטבור עומד במקום הפה כי פיו סתום וטבורו פתוח, ומאחר שגם בבטן תעו דוברי כזב, דומה כאילו גם במעי אמם פיהם פתוח לומר כזב ושקר, ושם הטבור במקום הפה, על כן נשתרבב לשונם עד טבורם לפי שבכל פה אכלו וכילו את הארץ בלשון שקר שלהם, ונראה העונש בשתי מקומות אלו כי הם מקום החטא. דבר אחר: לפי שארץ ישראל נקרא "טבור הארץ" (יחזקאל לח, יב) כי היא באמצע הישוב כמו הטבור שבאמצע הגוף, על כן נראה העונש במקום טבורם לפי שסיפרו לשון הרע על ארץ זו היושבת על טבור הארץ. ע"כ. וב"באר מים חיים" מבואר ענין התולעים על פי דברי חז"ל (מכילתא דרשב"י יד, י) "תולעת אין כוחה אלא בפה" (שכן אין לה ידים ורגלים) - יבואו אלו שכוחם בפיהם ויפרעו מאותם שחטאו בפיהם (ראה "גור אריה").

רש"י ד"ה וישבו וילינו עליו, ...כל הוצאת דיבה לשון חינוך דברים שמלקיחין לשונם לאדם לדבר בו... וישנה לטובה וישנה לרעה וכו'. ראה ר' אברהם ברלינר על אתר (אות ט) שכתב: מלקיחים הוא בלשון הכתוב "הלֹּקחים לשונם" (ירמיה כג, לא) ושם פירש רש"י - המלמדים לשונם לומר שקריהם. (פ' שלח תשמ"ו)

וראה רמב"ן (פסוק לז וביאורו לספר בראשית לז, ב) המבחין בין מוציא דיבה ומביא דיבה. מביא דיבה הוא האומר אמת, ומוציא דיבה הוא האומר שקר. (פ' שלח תשמ"ח)

ועתה לא ידעתי על מה מוסבת תיבת "עליו", כלום על משה הלינו? (פ' שלח תשס"ג)