כל אלה מילות שבח הן, אבל ברכה היכא איכא? וכן הוא במשל השני (יח-כד), וכאן גם רש"י מדבר על דברי ברכה (כ ד"ה הנה ברך לקחתי): קיבלתי ממנו (מהקב"ה) לברך אותם! וראה להלן (כג ד"ה כי לא נחש ביעקב): כי ראויים הם לברכה וכו'. והנה הדברים נקראים ברכה גם בפיהם של בלעם (כד, א) ושל בלק (שם, י). ברכה של ממש יש רק במשל השלישי (כד, ז-ט). ומתעוררת השאלה, מהי ההגדרה הנכונה של ברכה. ודברי רש"י להלן (כד, ב ד"ה ותהי עליו רוח אלהים) "עלה בלבו שלא יקללם" אינם באים להקל על התשובה, כי למה לא יאמר לפחות כאן: עלה בלבו לברכם? (פ' בלק תשנ"ו)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · במדבר · פרק 23 · פסוק 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
"ארה לי... זֹעמה ישראל. מה אקב לא קבה אל" וגו'. מכאן נראה לכאורה שלא כרש"י למעלה (כב, יא), שם רש"י טוען ש"קבה" קשה מלשון "ארה", שהרי כאן באים שלושה פעלים כלשון נופל על לשון. (פ' בלק תשס"ד) וראה מש"כ שם.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425