רש"י ד"ה אשכלת מררת, משקה מר ראוי להם וכו'. לא ידעתי למה רש"י מדבר במשקה ולא בפרי מר. ומה גם שבדיבור הקודם מפרש רש"י "ענבי רוש" - עשב מר. כי אילו היה מפרש ענבים מרים (שמהם מכינים משקה מר), הייתי מבין גם "אשכלֹת מררות" כנועדים לעשיית משקה, אך אחרי הדיבור הקודם זה קשה. (פ' האזינו תשס"א) וראה "לפשוטו של רש"י". לדבריו, "רוש" הוא עשב מר, וכוונת הכתוב לומר שענביהם ענבים מרורים כמו רוש (ראה למעלה כט, יז - "שרש פֹּרה ראש ולענה"). כלומר, מעשיהם מרים ורעים. החלק השני "אשכלֹת מררת למו" מדבר בתוצאה, בעונש. כלומר, הואיל והגפנים נשתלו בסדום, הרי בהכרח שהמשקה המופק מן הענבים הוא משקה מר. לפי המעשים - הפורענות.
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · דברים · פרק 32 · פסוק 32
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425