רש"י ד"ה ותכל תלונֹתם, כמו "ותכלה תלונותם". לשון זה שם מפעל יחיד, לשון נקבה, כמו תְּלוּנָתָם וכו'. כלומר אין כאן לשון התפעל, כמו "וְתִכְלֶה תְּלוּנֹּתָם", שהתלונה תהא כלה מאליה, אלא ציווי הוא למשה, כמו "וּתְכַלֶה תְלוּנֹּתָם". כלומר: אתה תכלה את תלונות בני ישראל על ידי השבת מטה אהרן לפני העדות למשמרת. ומוסיף רש"י: תיבת "תְּלוּנֹּתָם" אינה בלשון רבים כמו "תְּלוּנוֹתֵיהֶם", אלא שם פעולה יחידה בלשון נקבה, כמו "תְּלוּנָּתָם". הקושי בדברי רש"י הוא לפי דבריו שם העצם "תלונותם" (ברבים) הוא הנושא של הפועל "ותכל" (ביחיד), לכן מסביר רשב"ם באופן אחר. לדבריו, משה הוא הנושא של הפועל "ותכל" והמילה "תלונותם" היא המושא הישיר של פועל זה. (פ' קרח תשס"ב)
קריאה במקור
ברכת אשר על התורה · במדבר · פרק 17 · פסוק 25
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Birkat Asher, Asher Vasertil, Jerusalem 2010-2012
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL01
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 997cd491a4f15892709ecc143a3430787c61302853f261dfa41e376d9db97425